הכלב עובר איתך: מה שכדאי לדעת לפני המעבר לבית הנשיא

מתעניינים שמחפשים לעבור לדיור מוגן, לפעמים מתקשרים והשאלה הראשונה שלהם אצלנו היא לא על המחיר ולא על הדירה.
השאלה היא: "ומה עם הכלב?"

והם צודקים שזו השאלה הראשונה: הכלב הוא לא רק "בעל חיים"
הכלב הוא שגרה. טקס בוקר. זנב שמכשכש כשחוזרים. מישהו שיודע אם הרגשתם לא טוב היום.
אחת מהדיירות שלנו הגיעה לסיור הראשון עם פינצ'ר קטן. ישבה בלובי, החזיקה אותו בחיקה והסתכלה סביב.

בסוף אמרה: "אם הוא מסתדר כאן  – גם אני אסתדר."
הוא הסתדר והיא נכנסה.
ומידי בוקר אנחנו נפגשים לפני או אחרי טיול הבוקר.

מה המחקרים אומרים? – ומה הסיבה זה לא מפתיע
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים למחקרים רבים העוסקים בתמורה של הכנסת הולך על 4 לחיי לגיל ה-3.
והתוצאות עקביות.

בריאות גופנית:
בעלי הכלבים יוצאים לצעוד – גם ביום שלא ממש בא לנו.
לא מתוך משמעת. מתוך אחריות ואהבה.
והצעידה הזו, פעמיים ביום, משפיעה על לחץ הדם, על הסוכר, על צפיפות העצם.

מחקר שפורסם ב-Journal of Physical Activity and Health מצא שבעלי כלבים מבוגרים צועדים בממוצע 2,760 צעדים יותר ביום מאלה שאין להם כלב. זה לא רק ספורט. זו בריאות.

בריאות נפשית:
✓ כלב מספק תחושה שאין לה תחליף: שמישהו צריך אותך.
בגיל שבו הילדים כבר גדולים, העבודה מאחוריך, והימים יכולים להיות ריקים מדי – הצורך הזה הוא לא טריוויאלי.
הכלב מוציא אותך מהמיטה או מהכורסא בטלויזיה. הוא נותן סיבה לקום למענה. הוא מייצר שגרה ולוחות זמנים.
המחקרים מראים ירידה מדידה בסימפטומים של דיכאון ובדידות בקרב בעלי כלבים בגיל השלישי.

קשרים חברתיים:
ומה שלא תמיד כתוב במחקרים: הכלב גורם לשכנים להיפגש. ולהכיר חברים חדשים.
בכל בוקר, ליד הכניסה, בגינה, בשבילים – אנשים עם כלבים מחליפים מילה.
שואלים על שמו. על הגיל. על הגזע.
ומהחלפת מילה – נוצרת שיחה.
ומשיחה – נוצרת חברות.

קשר שהגיל השלישי מעמיק אותו
יש משהו מיוחד בקשר בין כלב לבעלים בגיל השלישי.
בגיל הזה יש לכם זמן.
לא לחץ. לא לוח זמנים שמישהו אחר כתב.
אתם יכולים לשבת עם הכלב. לצעוד בקצב שלכם. להיות נוכחים.
הכלב לא שופט, לא ממהר, לא מסיח דעת.
הוא כאן. רק כאן.
ואנשים שמגדלים כלב בגיל השלישי מספרים על קשר עמוק ממה שציפו.

ואיך זה מתחבר לבית שלנו ?

אנחנו מאמינים שארבעה דברים גורמים לאנשים לחיות טוב יותר בגיל השלישי: עצמאות. קהילה. עשייה. משמעות.
כלב מספק את כל ארבעתם.

עצמאות — לצאת בעצמכם. לנהל את הטיפול בו. לקבוע את לוח הטיולים שלכם.

קהילה — הכלב הוא פתח לשיחה עם כל שכן או איש צוות. וזה קורה כל בוקר.

עשייה — יש לו האכלה, טיול, משחק. יש לכם לוח יום שמלא בפעולות קטנות עם ערך גדול.

משמעות — מישהו מחכה לכם. זקוק לכם. זה לא מובן מאליו. וזה משנה.

בבית הנשיא, כלבים קטנים מורשים.
הכלב שלכם עובר איתכם – כי הבית שלכם עובר איתכם.

מה שכדאי לדעת לפני שמגיעים עם כלב

✓ הבעלים אחראי לכלב בכל עת
✓ הכלב צריך להיות מורגל לסביבה עם שכנים ומעברים
✓ לפני הכניסה, תיאום מראש עם הצוות

ומה אם עדיין אין כלב?
זה בדיוק הגיל להתחיל.אני פוגש אנשים שמאמצים כלב לראשונה בגיל שבעים.
ומה הם אומרים? "לא ידעתי מה פיספסתי."
המחקרים מציעים שאימוץ כלב בגיל השלישי – בעיקר כלב בוגר שאינו גור – הוא מהלך נבון. כלב בוגר כבר אומן. השגרה קלה יותר. הקשר עמוק יותר ממה שמצפים.

הסיפור הוא לא עליו. הוא עליכם.
הדיירת עם הפינצ'ר הקטן לא רצתה רק לעבור לדיור מוגן.
היא רצתה להמשיך את חייה עם אהבתה הגדולה – הכלב שלה.
ובית הנשיא נבנה על ההבנה הזו.
שהמעבר לכאן לא אמור להיות ויתור על משהו.
הוא אמור להיות הוספה של משהו,
קהילה. ביטחון. שכנים שישאלו איך הכלב.
וזנב שיכשכש כשתחזרו הביתה.

שלח לנו הודעה

עוד סיפורים מהבית שלנו

לכל הפוסטים